חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992
חוק זה הוא החוק העיקרי המסדיר את החובה של גופים ציבוריים לבצע מכרזים טרם ביצוע רכש או הזמנת שירותים מספקים. לכל תחום המשפט העוסק במכרזים קוראים דיני מכרזים ולהלן נפרט מעט על הסעיפים המהותיים בחוק חובת המכרזים. ראוי לציין כי כל הכתוב פה אינו מהווה ייעוץ משפטי ועל המעוניין בכך להיוועץ בעורך דין.
סעיף 2 - חובת המכרז
סעיף זה קובע מיהם החייבים בפרסום מכרז ומגדיר אותם כ : "המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה" וקובע כי הם לא יתקשרו ב: "חוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים," אלא לפי מכרז שייתן לכל אדם הזדמנות שווה לזכות בו. על פי תתי הסעיפים על המפרסם להימנע מאפליית המציע לפי גזע, דת, מין וכל מאפיין דמוגרפי.
סעיף 2ב - עידוד העסקת נשים
הסעיף קובע כי במידה ויהיו שתי הצעות שזכו לציון זהה תועדף הצעה של עסק שבשליטת אישה, אם יש כזה מבין נותני ההצעות.
סעיף 3 - עסקאות חוץ
הסעיף מקנה לשר האוצר סמכות למתן פטור ממכרז במקרים מסוימים של התקשרות עם חברות זרות או לחילופין דווקא להעדיף תוצרת ישראלית לפי שיקול דעתו.
סעיף 4 - פטורים
הסעיף מגדיר את האפשרות למתן פטורים מחובת המכרזים ואופן פרסומם. מדובר במעין סעיף סל שהנחיותיו מוסדרות בתקנות והן קובעות בפועל את התנאים הסופיים.
סעיף 5 - סמכויות
השר האחראי לחוק זה הוא שר האוצר ואילו סעיף זה מעביר את סמכויות שר האוצר שנקבעו בסעיפים הקודמים לסמכות הגוף הרלוונטי בהקשר למפרסם (יכול להיות שר הביטחון או מועצה מקומית).
תיקוני החוק
מאז חיקוקו החוק עבר 25 תיקונים כאשר האחרון שבהם היה בשנת 2016.
קישור לחוק
מצ"ב קישור לחוק באתר נבו